את הכתבה המלאה ניתן לקרוא ב"משוב חקלאות", גיליון מס' 233

ענף חקלאי חדש: "חקלאות שמש"

במארס האחרון חתמו הקיבוצים דגניה א' ובית הזרע על הסכם להקמת חוות טורבינות רוח, ברמת סירין, עם חברת "אפקון" * יוסף אברמוביץ, מנכ"ל "ערבה פאואר", שבקיבוץ קטורה, מבקש להכיר בהפקת אנרגיה סולארית כענף חקלאי חדש, בשם: "חקלאות שמש", כדי להימנע מתהליכי שינוי ייעוד הקרקע * בנוסף, דורש אברמוביץ', להכיר בקיבוצים כיצרני חשמל סולארי פרטיים, בתעריף שקבעה רשות החשמל * בינתיים, מעכבים ברשות החשמל את ההחלטה והשקעה של מאות מיליוני דולרים "ממתינה על הגדר" * במשרד לתשתיות לאומיות דווקא סבורים שיש להיענות לבקשה בחיוב * כמה פלפלים שווה 1 מגה-וואט?

מאת: עמוס דה-וינטר

בשעה טובה, לאחר שנים של עבודה מאומצת, עבודות הכנה, עריכת סקרים ועוד, נחתם ב-24 במארס הסכם להקמת חוות טורבינות רוח ברמת סירין, בין הקיבוצים דגניה א' ובית זרע לבין חברת "אפקון – אנרגית רוח", שבבעלות ד"ר אלי בן דב ושלמה מלצר. החווה תפעל בתפוקה של 16.9 מגה-וואט, די חשמל ל-3-4 קיבוצים.

עבור שני השושבינים של העסקה, ד"ר בן דב, מנכ"ל חברת "אפקון - אנרגיית רוח" ואלי בלקין, מנכ"ל אגודת המים של עמק הירדן, מדובר בהגשמת חלום. מדובר בפרויקט משותף לשניים, עליו הם חולמים, מדברים ועוסקים בו משנת 1995, השנה בה התברר הפוטנציאל של רמת סירין, לניצול אנרגיית רוח.

"אנחנו עובדים על העניין הזה ולמרות כל הבעיות והמכשולים הרבים, לאחר 12 שנים של מאמצים - סוף כל סוף הצלחנו", אומר בלקין ל"משוב חקלאות". בלקין מאמין שבעוד שלוש שנים לערך כבר תושלם הקמת חוות הטורבינות, היא תפעל ותייצר חשמל ברמת סירין.

בזמנו התלונן בן דב על הבירוקרטיה הרבה, על העובדה שצריך לשנות את ייעוד הקרקע ועל בעיות נוספות, שמושכות את זמן ביצוע הפרויקט.

בלקין: "אני מלא ההערכה לד"ר אלי בן דב, הבן אדם מומחה אמיתי לאנרגיית רוח, בעל ידע עצום בנושא ובנושאים רבים אחרים, אבל בן דב לא מומחה לקרקעות. לא צריך לשנות את ייעוד הקרקע מחקלאית למטרה אחרת, משום שבמסגרת תיקון שהוכנס לחוק מותר היום להקים בשטחים הללו חוות טורבינות רוח, הקשורים לתמ"מ 2 (תכנית מתאר לאנרגיה). מה שכן, היזם צריך לעשות היוון מחדש".

מחקרים מקדימים הראו, שאזור הגלבוע ואזור רמת סירין הם אתרים בעלי "איכות רוח" גבוהה, והדבר בא לידי ביטוי ברוח יציבה לאורך שעות רבות, המאפשרת ייצור חשמל. אגב, במסגרת אותה עבודה נמצא, כי בנגב מתאים אזור הערבה הדרומית ואילת לייצור חשמל מרוח, וכן אזור הר רמון והר הנגב (ע"פ נתוני אטלס הרוח למדינת ישראל ע.ד.ו).  

כאמור, הרעיון להקים חוות טורבינות רוח ברמת סירין אינו חדש. לאחר שחברת החשמל איתרה את הפוטנציאל, היא החלה במו"מ פרטני עם קיבוצי עמק הירדן המעבדים את קרקעות רמת סירין (כינרת, דגניה א' ו-ב', בית זרע ואפיקים). בהמשך עבר הטיפול בנושא לידיו של בלקין, מנהל אגודת המים של עמק הירדן, שריכזה את הטיפול בנושא מול חברת החשמל.

השטחים שישמשו את החווה ישתרעו על פני כ-200 דונם שטח חקלאי. ע"פ התכנית תמוקם החווה על קו המצוק, באורך כולל של מספר ק"מ וימוקמו בה בשלב ראשון כ-20 טורבינות, בתפוקה מרבית של 16.9 מגה-וואט, כמות שאמורה לספק את צריכת החשמל של 3-4 קיבוצים. בשלב ב', השאיפה היא להגדיל את התחנה ל-40 טורבינות, בתפוקה מירבית של 36 מגה-וואט.

בנוסף מתוכננות לקום בגלבוע כ-15 טורבינות רוח, טורבינות גדולות מאלה המוצבות כיום ברמת הגולן. לדברי בלקין, התרומה שתתקבל מחברת חשמל תצדיק את השבתת הקרקע מפעילות חקלאית, מה גם שהקרקע התפושה מופרדת מהמסה הגדולה של השטח וניתן יהיה לעבד חלקים ממנה באופן פרטני.  

כבר בתחילת המילניום אושר הפרויקט ברמת סירין ע"י דירקטוריון חברת החשמל ואף דרישתה של הועדה המחוזית לתכנון ובניה, לקבלת תסקיר השפעה על הסביבה נענתה בשנת 2002. התכנית הופקדה במועצה הארצית לתכנון ובניה ו"הירוקים" מיהרו להגיש התנגדויות. בשנת 2003 טענו הגופים הירוקים, כי הקמת חוות טורבינות רוח ברמת סירין תגרום ל"בזבוז נוף", עקב נוכחות מוגברת של מטיילים וכן, הועלתה טענה שהטורבינות מהוות משחטה לציפורים. כל הטענות נדחו ע"י המועצה הארצית שאישרה את הפרויקט.

באוקטובר 2003 אמר בלקין: "אני רוצה להניח שבשנת 2004 יעלו טרקטורים על השטח ובשנת 2005 התחנה תפעל". כידוע זה לא קרה. מה ש"הפיל" את הפרויקט היה התעקשותה של המדינה, כי על חברת החשמל להקים חברת בת, כדי לחתום על העסקה עם קיבוצי מעק הירדן. חברת החשמל מיאנה בכל תוקף להקים חברת בת, הפרויקט נתקע, וד"ר אלי בן דב, באותם ימים, סמנכ"ל התכנון של חברת החשמל, שהפרויקט ברמת סירין היה ה"בייבי" שלו, התפטר מהחברה בזעם.

לפני כמה חודשים הקים ד"ר בן דב ביחד עם שלמה שמלצר, בעל קבוצת "שלמה" (השכרת רכב) את חברת "אפקון – אנרגיית רוח", חברת בת של קבוצת "אפקון תעשיות", כשהמטרה היא לפעול להקמת חוות טורבינות רוח, שתייצר חשמל שיימכר לחברת חשמל.        

אתמול, ב-24 במארס היה זה יומו הגדול של ד"ר בן דב, אך בן דב מסרב בתוקף להתראיין בנושא. "עד שאין משהו סגור סופית אני מעדיף לא להתראיין", אמר ל"משוב חקלאות". 

חקלאות שמש

קיבוצי עמק הירדן אינם הקיבוצים היחידים שמעונינים להשקיע באנרגיה חליפית. כך למשל נכנס קיבוץ קטורה, שבחבל אילות לשותפות עם יוסף אברמוביץ' ומשקיעים נוספים מהארץ ומחו"ל, בחברת "ערבה פאואר" (CAP אנרגיה) 

אברמוביץ' (43), יליד ארה"ב, הגיע לקטורה לפני 23 שנה כמתנדב. לפני למעלה משנה לקח את משפחתו ועזב ווילה בבוסטון לטובת דירת מתנדבים, בת שלושה חדרים, בקיבוץ. בקטורה חבר אברמוביץ' ליזמים אד הופלנד ודוד רוזנבלאט, ויחדיו הקימו את CAP, שמטרתה העיקרית היא להפוך לספקית ראשית של חשמל סולארי בישראל, בשיתוף פעולה עם קיבוצי האזור.

באחרונה פורסם על מגעים שמנהלת CAP עם ענקית אנרגיה בינלאומית להקמת תחנות כוח סולאריות בערבה, בהיקף עצום, פרויקט שאם ייצא לפועל יימשך 5 שנים ובמסגרתו יותקנו לאורך הערבה, בצד הישראלי והירדני לוחות פוטו-וולטאיים, בהספק כולל של עד 500 מגה-וואט. אך לטענת אברמוביץ',