* ועדת אנשי מקצוע בראשות יוסטה בלייר, מזכ"ל התאחדות החקלאים נשיא משותף לתערוכה, בחרה השנה 10 אנשים כ"נבחרי השנה" בענף החקלאות לשנת 2008 * השנה נבחרו "נבחרי השנה" בחקלאות, מענפי הבקר, פרי-ההדר, מטעים, הלול, הירקות, החקלאות האורגנית, מחקר וההדרכה * כמו כן, נבחרו שישה "נבחרי השנה" בגינון

וועדת אנשי מקצוע בראשות נשיאי תערוכת "אגרו-משוב" 2008 – יוסטה בלייר, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, התכנסה ב-23 בדצמבר ובחרה - מתוך המלצות רבות - ב-10 אישים משבעה תחומים שונים בענף חקלאות כזכאים לקבלת אותות "נבחרי השנה" בחקלאות 2008. שלושה ימים לאחר מכן, התכנסה וועדה מקצועית בראשות ישראל גלון, מנהל המחלקה להנדסת הצומח, שה"מ, במשרד החקלאות, שבחרה ב-6 אישים, ל"נבחרי השנה" בגינון 2008. 

"נבחרי השנה" 2008 יקבלו את אותות נבחרי השנה מידי שר החקלאות, שלום שמחון, במסגרת טקס חלוקת אותות "נבחרי השנה" 2008, שיתקיים ב-9 בינואר, בגני התערוכה.

להלן "נבחרי השנה" לשנת 2008:

נבחרי השנה בענף החקלאות

בקר לחלב

ד"ר מרינה גיפס וצוותה - מכל העולם באים לראות את המעבדה

במעבדה המרכזית של התאחדות מגדלי הבקר בישראל עובד צוות של 8 עובדים מסורים, בראשותה של ד"ר מרינה גיפס, מנהלת המעבדה. המעבדה מופעלת בשני משמרות, שישה ימים בשבוע ונעשות בה מיליון ו-400 אלף בדיקות בשנה!

מידי יום מתבצעות במעבדה בדיקות מגוונות הכוללות רכיבים, חיידקים וכל נתון שיש בו צורך למשק החלב הישראלי. את תוצאות הבדיקות מעבירה המעבדה באופן מיידי למחלבות, ליצרנים וכמובן, לחוקרי ענף החלב.

לדברי מאיר בראון, מזכיר התאחדות מגדלי בקר בישראל: "ברבות השנים התקדמה המעבדה המרכזית ורכשה מעמד עם הסכמה רחבה על פעולותיה, בקרב המחלבות, אנשי מועצת החלב, יצרני החלב, כלומר הרפתנים ובקיצור - בקרב כל אנשי ענף הבקר בישראל. כמו כן, מתבצעות במעבדה באורח קבע עבודות מחקר שונות, שכל הענף נהנה מפירותיהן. הסמכתה של המעבדה המרכזית לתקן איכות בניהול איזו ISO-17025, נעשתה במאמץ רב ועבודת צוות נפלאה - הסמכה בינלאומית, ומכל העולם באים לראות את המעבדה וללמוד ממנה. ענף החלב בישראל הנו במקום הראשון בעולם ולמעבדה המרכזית – חלק גדול בכך".

פרי-הדר

יעקב מורדיש - תרם רבות לקידום ענף ההדרים

יעקב מורדיש הוא רכז הפרדס של קיבוץ יד-מרדכי, העובד כפרדסן מזה 25 שנה ברציפות! מורדיש וצוות ענף הפרדס אחראים על 360 דונם פרדסים, מהם כ-210 דונם קליפים, שבהם תוצאות היבול המקצועיות הן מעל המצופה.

יעקב פועל בשיתוף פעולה הדוק עם מדריכי שה"מ וחוקרי מנהל המחקר החקלאי של משרד החקלאות. יעקב הוא חקלאי שאינו חושש מחידושים, מהמגדלים הראשונים של פומלית ה"סנרייז" האדומה (Sunrise), סצומה יפנית, ו"אור".

בפרדס הקיבוץ חלקת ניסוי משותפת עם משרד החקלאות, שבה נערכים ניסויי שדה לשיפור היבולים בזנים השונים וכן, בפיתוח זנים חדשים. יעקב מעורב בפיתוח מערכת השקיה ממוחשבת ואוטומטית הכוללת חיישנים, לקביעת מועדי ההשקיה וכמויות המים. המערכת פרוסה על פני הפרדס בקיבוץ והיא משפרת את היבולים ומביאה לחיסכון ניכר במים.

לדברי חי בנימיני, מזכיר ארגון מגדלי פרי-ההדר בישראל: "פרדס יד-מרדכי מהווה דוגמא ומופת לפרדסנים רבים, לטיפול מסור ויעיל. שיתוף הפעולה עם מדריכי וחוקרי משרד החקלאות – תרם רבות ותורם לקידום ענף ההדרים ברחבי מדינת ישראל".

אורגנית

רונית ויואל בלומנברג - הצלחה בשינוי דפוסי הצרכנות

רונית ויואל בלומנברג, ממושב עופר, מגדלים כ-30 דונם של ירקות אורגניים, הכוללים גידול חקלאי בשטח פתוח, בתי רשת וחממות. בנוסף, מחזיקים השניים במשק עזים קטן לחלב אורגני ותוצריו. לפני כעשור רכשו יואל ורונית את המשק בעופר והחלו בגידולים אורגניים, כחלק בלתי נפרד מתפישת איכות סביבה הכוללת, לה הם מחויבים.

אורנית רז, מנכ"לית הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראלי: "רונית ויואל מהווים דוגמא ומופת באזוריהם ונחשבים למגדלים חרוצים ומצליחים, שאף נחלו הצלחה בשינוי דפוסי הצרכנות של תושבי חוף הכרמל.

"בתוך שנה נאסף קהל רב של עשרות תושבים, המגיעים פעם בשבוע לחוות בלומנברג, בכדי לרכוש את התוצרת המקומית הטריה והאיכותית, הנמכרת במחירים סבירים, המתאימים לכל נפש - למרות היותה תוצרת חקלאית אורגנית. יתרה מכך, מתוך עקרון, שמונת המועסקים במשק הינם רובם ככולם עובדים ישראלים-מקומיים בלבד. בכך מוכיחים רונית ויואל בלומנברג, כי חקלאות אורגנית יכולה להיות בו בזמן ציונית וכלכלית".

מטעים

נתן וניר וויינברגר - מוכנים בכל עת לנסות זני ענבים חדשים

האחים נתן וניר ויינברגר הינם בנים ממשיכים ממושב ערוגות, הרואים בחקלאות המטעים ייעוד ומשימה חשובה לאין ערוך. כמו כן, רואים האחים ויינברגר חשיבות גדולה ביותר בהמשכיותה של החקלאות בכלל ובמושב בו גדלו בפרט.

נתן וניר מעבדים כיום שטחי מטעים המשתרעים על פני 150 דונם, בהם כ-100 דונם ענבים והשאר מטעים נשירים: אפרסקים, נקטרינות ושזיפים. בזכות מאמצים וחתירה למצוינות, השיגו השניים תוצאות יוצאות מן הכלל ביצוא ענבים לשוקי אירופה – באחוזי ייצוא גבוהים ביותר!

אילן אשל, מזכיר ארגון מגדלי הפירות בישראל, מסר כי: "נתן וניר ויינברגר נחשבים לחקלאים המוכנים בכל עת לנסות ולאמץ זני ענבים חדשים, בעלי יתרונות מיוחדים במינם, אם בצורתם, טעם או חיי המדף שלהם, על מנת לסייע ולהוביל את הענף לתוצאות משמעותיות, במטרה לשמור על היתרון של המגדלים הישראלים לעומת מתחרינו בעולם".

בין הזנים שהאחים מגדלים, נמצאים הזנים החדשים: אאוטום רויאל, דומיניק, מוסקט דילייט, רד-גלוב, דן בן-חנה, רנייר ועוד. האחים ויינברגר עוסקים גם בניסויים של כיסוי ענבים ברשתות וחיפויי פלסטיק, על מנת להקדים את העונה ולייצא במחירים הטובים ביותר של העונה המוקדמת.

על הישגיהם של האחים ניר ונתן ויינברגר, מוענק להם אות "נבחר השנה", בתחום המטעים.

לול

שוקי בשן - הרבה שיקול דעת ואיזון

שוקי בשן, חבר קיבוץ בית העמק, הינו ממובילי וממקימי אינטגרציית "מילועוף", לגידול פטמים לבשר. שדוקי בשן מכהן כיום הן כמנהל חטיבת הגידול של "מילועוף" והן כיו"ר הסקצייה לפטמים, בארגון מגדלי עופות. בנוסף לכך, משמש בשו כחבר מזכירות הארגון וחבר במליאת המועצה לענף הלול.

יעקב כהן, מזכיר ארגון מגדלי עופות בישראל, מסר כי תרומתו של שוקי בשן לאינטגרציה באה לידי ביטוי בתוצאות הגידול, ביעילות הייצור ובהמחשת היתרון לגודל. לדברי כהן, השפעתו של בשן על קבלת החלטות ברמת הענף, משמעותית ומורגשת מאוד בכל תחום.

כהן: "הנה מספר מילים המאפיינות את האיש: לשוקי בשן שלפעמים הוא שוקי הביישן, לעתים אפשר לחשוב בטעות, שהוא מתנהל באיטיות, אך הוא בקצבו המתון, עם הרבה שיקול דעת ואיזון, פה ושם צצה בהפתעה רוחניות, רוחב לב ונדיבות. לכל איש יקדיש זמן וסבלנות, ותמיד, תמיד בשלום ובשלווה - עם כל הסביבה".

ירקות

שלום ובלה כרמי - שיתוף פעולה משפחתי מדהים 

לבני משפחת כרמי, ממושב משמרת, תפקיד חשוב בהתפתחות ענף הבטטות בארץ. בית המיון והאריזה של המשפחה, השוכן ליד ביתם, משקף את אורח חייהם יותר מכל, לפיו הבית והשק חטיבה לוגיסטית אחת היא. משפחת כרמי מרכזת שני שליש מגידול הבטטות בישראל, כ-4,000 דונם, רובם בדרום. לאחר שחרורו מצה"ל רכש שלום כרמי, משק משלו, הקים בו ענף של פרחים ונשא את בלה לאישה. אולם כשביקרו בבורסות בהולנד הבינו כמה טלטלות עוברים הפרחים בדרכם ליעד הסופי והחליטו לעשות שינוי ולעבור לגידול עגבניות. במשך 7-8 שנים גידלו השניים עגבניות בחימום ובהדליה, ליצוא. בהמשך, בשנות ה-80 עשו הסבה לפלפל נטורקה שלא היה כלכלי. בד בבד גידלו בשטחים הפתוחים גזר, בטטות ותות שדה, (גם כיום מגדלים ביו-תות לייצוא ולשוק המקומי).

בשנות ה-80 החל הרומן של משפחת כרמי עם הבטטות. הם החלו בגידול 40-50 דונם בטטות לייצוא, בעזרת "אגרקסקו". שלום ניסה כוחו ביצוא עצמאי אך מהר מאוד חזר לאגרקסקו, שהתנתה את חזרתו בהקמת בית אריזה מסודר. שלום ציית, הקים ביא"ר אריזה אך כבר לא אפשרו לו לחזור והוא המשיך לייצא לבד.

בינתיים הצטרפו למשק שני הבנים, איציק ואורן, ועם הרבה תעוזה ואומץ התפתח משק כרמי התמקד והתמקצע בגידול ובשיווק בטטות. בשל מצוקת קרקעות עברה המשפחה לגדל בדרום, שם הם שוכרים אדמות גופים שונים ועובדים במחזור זרעים. בית האריזה של משק כרמי מצויד במיכון המודרני ביותר ועומד בתקנים המחמירים ביותר. קניינים מאירופה מגיעים לביא"ר בודקים את התוצרת ומאשרים את הייצוא לבריטניה, צרפת, בלגיה ולארצות סקנדינביה. באחרונה החלה המשפחה לייצא גם לרוסיה ולאוקראינה. במקביל התרחב הביקוש לבטטות גם בארץ והמשפחה החלה לגדל גם בטטות אורגניות.

מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות בישראל, אומר: "במשפחת כרמי לכל אחד תפקיד משלו: שלום, אחראי על תהליך הגידול המקצועי, הבן הגדול, איציק, על השיווק לחו"ל ואורן על בית האריזה והשיווק בארץ. משק כרמי משווק חמישה גדלים של בטטות, יש התחלה של שיווק לתעשייה וכן, יש כוונה לשווק בטטה חתוכה ומוכנה לבישול, באריזת וואקום. לאור פועלה וההתפתחות חסרת התקדים של משפחת כרמי בענף הבטטות, מוענק לה אות 'נבחר השנה' בחקלאות. אין לי ספק שמשפחת כרמי עדיין לא אמרה את המילה האחרונה"!

בקר במירעה

חיים דיין, מזכיר אמב"ל - "נשכב על הגדר" למען החקלאים

חיים דיין (52), נולד בחצור הגלילית וכנער למד בפנימייה החקלאית כפר-גלים. ב-73', במסגרת שירותו הצבאי בנח"ל, הקים עם חבריו לגרעין את מושב אליעד. מאותו יום בו החל לעבוד כאחראי של עדר הבקר של אליעד ועד היום נמצא דיין בענף הבקר לבשר. ב-92' ניהל דיין את ועד מגדלי הבקר בגולן ואת עדר הבקר של מו"פ צפון. ב-97' מונה דיין למזכיר ארגון מגדלי בקר לבשר (אמב"ל), תפקיד בו הוא מכהן עד היום. דיין הוא בעצמו בוקר, ומחזיק בעדר של 250 פרות ובמפטמה. הוא גרוש ואב לשלושה ילדים.

עם כניסתו לתפקיד שם לו לעצמו למטרה – להעלות את צריכת הבשר הטרי בקרב האזרחים בישראל. דיין יצר קשר עם ארגון הקצבים בישראל, ובעזרתם הצליח להחדיר את בשר הבקר הטרי לתודעה הצרכנית של הצרכן הישראלי.

כמזכיר אמב"ל הצליח דיין להשיג עבור הבוקרים אותם הוא מייצג נאמנה. שנים רבות נאבק דיין ללא לאות במכת הגניבות החקלאיות, תוך התמקדות בגניבות הבקר. בשנתיים – שלוש שנים האחרונות, בזכות מודל שיתוף פעולה שיצר דיין, בין פרקליטות מחוז צפון, משטרת ישראל, מג"ב ויחידת ארז, החלו מאמציו לשאת פרי, היקף הגניבות הצטמצם וכך גם תחושת הביטחון האישי של הבוקרים.

משנת 2004 ועד 2007  ירדה רמת הפשיעה החקלאית במחוז צפון מ-1,150 מקרי פשיעה חקלאית מדווחים (ב-2004), ל-495 מקרים מדווחים ב-2006. יחד עם זאת, במחוז דרום עלתה רמת הפשיעה החקלאית ב-40%, מ-871 מקרי פשיעה חקלאית מדווחים,ל-1,222 מקרי פשיעה חקלאית מדווחים. דיין פועל בימים אלה ליישום מודל שיתוף הפעולה שיצר בצפון, גם במחוז הדרום.

עורך "משוב חקלאות", חיים אלוש, אומר ש, "המאבק בפשע החקלאי גובה מדיין קרבן אישי לא קטן. דיין ובני משפחתו מקבלים באופן קבוע איומים על חייהם ורכושם, ביתם נפרץ ואף הוגשו נגד דיין שני תביעות משפטיות, אף הן על רקע מאבקו בפשיעה החקלאית. אפשר בהחלט לומר שדיין 'שוכב על הגדר' עבור החקלאים".   

לפני כ-4-5 שנים הצליח דיין לשכנע את פקידי משרד האוצר, לתקצב את ענף הבקר במירעה, ולסייע לבוקרים במענקים, מתוקף תפקידם כשומרי אדמות הלאום. הבוקרים שומרים על שטחים נרחבים ומונעים בנייה בלתי חוקית והשתלטות על אדמות.

על הישגיו הרבים כמזכיר ארגון מגדלי הבקר לבשר מוענק לו אות "נבחר השנה" לשנת 2008. 

כיתוב

חיים דיין, המאבק בפשע החקלאי גבה מדיין קרבן אישי לא קטן

פרחים

אורי פטקין – מודל לחיקוי בקרב מגדלי הפרחים

יש לו תואר בכלכלה והוצעו לו משרות רבות אחרות, אך למרות זאת, החליט אורי פטקין לשוב למושב - מושב ישע, ולהיכנס לענף הפרחים.  מאז חזרתו למשק פיתח פטקין את ענף פרחי הליזיאנטוס (Lisianthus) והגיע איתו להישגים גבוהים, המשמשים מודל לחיקוי בקרב מגדלי הפרחים בישראל.

חיים חדד, מזכיר ארגון מגדלי הפרחים בישראל, מסר כי: "אורי, שהגיע למושב כ'דור המשך' למשק, מסמל את האופטימיות שקיימת בענף הפרחים ומהווה כוח צעיר ונמרץ, תוספת מרעננת לענף הפרחים. לאחרונה לקח על עצמו להוביל את שולחן המגדלים בענף הליזיאנטוס, לצורך קידום הענף והבאתו ליכולת תחרות בשווקים הגדולים בחו"ל". 

מחקר

דר' רפי סלומון - זיהוי והדברת מחלות ווירוסים בגידולים חקלאיים

ד"ר רפי סלומון הוא היום גמלאי, חוקר במחלקה לוירולוגיה, במכון להגנת הצומח של מנהל המחקר החקלאי.

דר' יובל אשדת, מנהל מינהל המחקר החקלאי, מסר כי: "ד"ר רפי סלומון ראוי לאות 'נבחר השנה' בחקלאות על תרומתו רבת השנים בתחום הזיהוי וההדברה של מחלות ווירוסים בגידולים חקלאיים שונים, תוך פיתוח ויישום כלים מדעיים חדשניים ומתקדמים להשגת יעדים חקלאיים.

"דוגמא להישגיו – הטמעת גידול השום בערבה הדרומית, לאחר הסרת אילוחו מוירוסים פתוגניים, ומחקרים בהדברת מחלות וירליות, התוקפות גידולים חקלאיים, כתירס ותאנה.

ד"ר רפי סלומון הוא בן ראש פינה, חקלאי ומדען. 

הדרכה

יעקב קרייצר - פיתוח דרכים להגברת ייצור בשר הבקר

יעקב קרייצר, חבר קיבוץ יפעת, הינו בוגר הקורס הבין קיבוצי במגמת בע"ח רפת חלב, בפקולטה לחקלאות שברחובות. במסגרת פעילותו רבת השנים מילא קרייצר את התפקידים הבאים: רפתן ומרכז רפת בקיבוץ יפעת, מנהל רפת המחקר בבית דגן, מדריך מחוזי לגידול בקר בלשכת ההדרכה לכיש, מנהל המחלקה לבקר, בשירות להדרכה ולמקצוע (שה"מ), מנהל לשכת ההדרכה של שה"מ, בלכיש, וממונה על ייצור הבשר בשה"מ.

ד"ר ישראל פלמנבאום, מנהל האגף לבע"ח בשה"מ, משרד החקלאות, מסר כי: "תרומתו של יעקב קרייצר היא תרומה רבת שנים לקידום ענף הבקר בישראל והוא ראוי לאות 'נבחר השנה' על פיתוח ויישום ממשקים להגברת הייצור המקומי של בשר בקר. יעקב הקדיש חלק ניכר מפעילותו המקצועית, בעיקר בשנות עבודתו האחרונות, לקידום ייצור בשר בקר, באמצעות בחינת ממשקי גידול שונים, באמצעות עבודות המחקר והפיתוח. עבודות אלו התבצעו, בין היתר, בתחומים של ייעול וייצור בשר בקר במרעה, ע"י שיפור הממשק וצמצום הפחתים, פיתוח ממשק של ייצור בשר בקר במכלאות והגשת מזון מלאה, בחינת הגברת ייצור בשר בקר בעדר החלב, באמצעות בקר מגזע סימנטל והגברת ייצור בשר בקר ע"י יצירת תאומים".

פלמנבאום, מסר כי מאחר וישראל מייבאת כמחצית מבשר הבקר הנצרך ולה פוטנציאל להגברת הייצור המקומי, יש "לעבודות המחקר בהן השתתף יעקב חשיבות רבה בניצול שטחים ואמצעי ייצור קיימים, בהבטחת אספקה של מוצר בסיסי ובתרומה עקיפה לאיכות הסביבה. ליעקב היה קשר מצויין עם חקלאים ברמה הפרטנית ועם ארגון מגדלי בקר לבשר (אמב"ל), שיעקב פעל רבות במסגרתו. עבודתו נעשתה במסגרת משקי מודל, בהם פיתוח את הממשקים שצוינו ואת תוצאותיהם הביא בפני ציבור הבוקרים. בין החקלאים שאיתם נוצר קשר מיוחד במינו, ניתן למנות את צוות הבקר לבשר במושב אמציה, עדר תקומה, משק פודור, בניר ישראל, צוותי הבקר לבשר בבית השיטה ומולדת, משק אלטשולר, בבנימינה ועוד רבים אחרים.

"כל פעילותו של יעקב בשנים האחרונות נעשתה במסגרת צוות שכלל גם חוקרים בוולקני, במחקרים המבוססים על חדשנות ויזמות. הצוות בחן ופיתוח דרכים לא שגרתיות להגברת ייצור בשר הבקר בארץ, דבר שבא לידי ביטוי בפיתוח ממשקים המבוססים על טכנולוגיות ייצור שלא היו קיימות עד עתה.

"ממצאי עבודות המו"פ בהן היה יעקב שותף הוגשו כדו"חות מסכמים של מחקרים ופורסמו בעלון מגדלי הבקר לבשר "ידיעות לבוקרים". הממשקים הוצגו במסגרת כנסים וקורסים והוגשו לאחרונה במסגרת תוכנית לפיתוח הענף של וועדת היגוי, במינוי מנהל הרשות לתכנון במשרד החקלאות. יעקב ריכז את הצוות שעסק בייצור בשר בקר והיה אחראי להפצת הנושא בכל הרמות שצוינו לעיל.

"לאחרונה פרש יעקב לגמלאות, לאחר יותר מ-40 שנות שירות למען ענף הבקר בישראל. הענקת אות "נבחר השנה" בחקלאות, מהווה ביטוי הולם להערכתנו על פועלו ותרומתו רבת השנים לענף", סיכם ד"ר פלמנבאום.